|
אני המום ממה שעומד מולי
אני עדיין לא יודע אם כל זה שלי
די לי בהכל
ממירב אני מסופק
לא גונב דבר
מיותר אני נחנק
וכשלרגע אחד הכל עוצר
אני חושב לעצמי:
מי צריך יותר?
אני מרגיש שזה טוב
אני לא צריך לדעת
אני יודע שזה קרוב
אבל חושש לגעת
כשאני נרגע ויוצר מגע
עכשיו הכל חוזר
מי צריך יותר?
באותו הזמן
די רחוק מכאן
העולם קפא
ואני עם יפה
אני עוד זוכר
את עצמי אומר
ועכשיו מתברר
שהיא צריכה יותר |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.