אתה
הדבר היחיד שאני זקוקה לו בכל העולם הזה
למרות שאתה כל כך רחוק עכשיו, רחוק מתמיד
אני נזכרת בפנים שלך ועדיין
יש בך משהו שאומר לי שאיתך לא הייתי צריכה
את כל מה שסביב, את כל הזיוף
רואה אותנו מחובקים בשקט במיטה
מבשלים פסטה בבוקסר וגופייה
בלי לשים לב לפרטים או לאף אחד אחר
אני רואה אותך אוהב אותי, עכשיו ולתמיד
גם כשאני עצובה, גם כשכועסת
מציל אותי מהתהום ההיא שאני מרבה ליפול לתוכה
רואה אותך מחזיק אותי שנייה לפני
רואה את שנינו, פשוט חיים אחד את השנייה
ואז פוקחת עיניים ויודעת
שהכאב לב הזה שנקרא מציאות הוא
לעומתך
הדבר האחרון שאני צריכה.