מעניין אם זה קורה רק לי.

החיים האלה יקרים וקצרים מדיי כמו חצאית של מעצב על איטלקי
ידוע.

אני מגלה על עצמי דברים מדיי יום שמרעידים לי את הריצפה.

8 בסולם הזעזוע של עצמי.

חודש אפריל הוא חודש הבלבול. אין בו רגע קט של שקט. מנוחה או
רוגע. כבר ביום הראשון שבו - כולם משקרים לכולם אם זה לא מספיק
אז מישו החליט להצטרף לברדק ולהזיז את השעון בתאריך הזה.

השמש צהובה וחונקת והצבעיים של הבחוץ מבולבלים.

מואר מדי ללילה. חשוך מדי ליום יש ריח של משהו מתקרב.

תחושה של אוטוטו זה יקרה ואני מקווה שאת מוכנה כי זה הזמן שאת
צריכה להתכונן. בליינד דייט הזוי.

אני באמבטיה. הכי חלקה ונקיה ומריחה מסבון בריח של עוד.
מתלבשת. מתאפרת לאט. בקפידה. בושם. שמה את הסט של החזיה
והתחתונים האדומים. משחילה את עצמי לשמלה השחורה נדיבת המחשוף.
רוכסת מגפיים אדומות שעוטפות ומחזיקות הייטב את הירך שלי.

אני מוכנה. חושנית. מפתה. אישה! שוב יגידו לי שאני נראת 23 או
24 או 25 תכסיס משעשע. אני בת 31. זה ודאי.

הלילה הפך להיות היום והיום ללילה. אני מגדלת מנהגים של ערפד.

יוצרת וצדה בלילות מתרגלת נשיכות. ביסים קטנים ואדומים של
אושר מפנטזת על זוגיות ניצחית עם מתיו מקונהי

אני רק צריכה שהוא ידבר עברית. יותר קל לי לפתות בשפת האם
שלי.

אולי אני אלמד צרפתית בכלל... וגם הוא ילמד ואנחנו נחייך
חיוכים צרפתיים ונאמר משהו אחת לשני...

מתיו?

וי שלג.

ז'ה טם , מתיו, ז'ה טם.

אוללה... שלג...

אחחח אפילו פה זה נשמע... איייי קרמבה.

בסוף אני אזיין לו תצורה. הוא יתמכר אליי .

ויהיו לנו 3 ילדים. אנאבל. מרי. ויהונתן (הוא ויתר לי כי הוא
ידע שאני מחוקה על השם הזה).

אני אלך עם שמלות ארוכות לבנות מתחרה בלי תחתונים כמובן.

והוא יראה לי "מה זה" על השולחן במטבח... אח.... אח... ריח של
פריחה. הפרדס של עצי הלימון שוב פורח ויש ריח משכר וממסטל.
מחרמן משהו. עושה חשק להתגעגע לרגש שעוד לא נולד.

אני הולכת בקביעות מאוסה לחדר כושר. מתכווצת לאט והשלג שבי
נמס... מסתכלת על האנשים שלידי עושים קולות סקס על האופניים
בספינינג ומדמינת את כולם ערומים בסקס דורש חזק ופולשני.

אני מאוהבת. מסתובבת עם חיוך מטופש. מאוהבת בידיעה שמשהו
מייג'ר עומד לקרות לי. וזה ממלא אותי באנרגיה ורודה של תקווה.

כמה טוב איתי.

רוחות של תשוקה אביב היגיע טישו בא (אלרגיה לפרחים אבק ואנשים
טיפשים)...

(המשך יבוא...)