|
האחרון שרשם את המשפט של הכותרת של הבלוג הנ"ל עדיין ממתין
לתגובה... אבל אחרי שנים של חוסר יחס הוא הלך לבדוק את
העיניינים מקרוב... יש לי עניינים לא סגורים עם אלוהים. כבר
פניתי אליו כמה פעמים. אגרופים קפוצים מופנים לחלל לנקודה לא
מסומנת. יאללה. נראה אותך גבר. אבל... אלוהים כנראה אישה. זה
גם הגיוני. עוד שלושה חודשים ימלאו לי 31 חורפים. מזל דגים.
אופק דגים... מה זה אומר? השד יודע והוא גם היחידי שבטח אכפת
לו כי לי ממש לא מזיז. מבחינתי... יכולתי להיות עקרב. או דלי
או ואזה. מישהו ממש מטומטם אמר פעם שאלוהים לא מנחית מכות על
מי שלא יודע להתמודד איתם. וואלק. אז מסתבר שגם אלוהים בעניני
הסאדו... לא מפתיע אותי. לפני 8 שנים. 5 שעות אחרי שיום ההולדת
23 שלי נכנס לחיי... יצא מהן האיש שהשפיע כמעט הכי הרבה על מי
ומה שאני היום. הוא היה בגבעתי. היתה לו כומתה סגולה על הכתף
וגומי בתוך הסוף של המכנס הצבאי. הוא היה בלונדיני והיו לו
עיניים כחולות. בעקרון לא מתה על בלונדינים אבל הוא היה יוצא
מן הכלל. לפעמים כמו עכשיו נהיה לי פס רטוב בחלק התחתון של
העיניים שלי וקשה לי לבלוע. זה לא קורה לעיתים קרובות. אבל
כשזה כבר פה... מתקפלת לי האישיות... וכואב לה. יש לי כבר
סימנים כחולים מרוב המכות הללו. אבל אלוהים לא נותן למי שלא
יכול לקבל - אז זה בסדר. זה עם תוכנת גיבויי... סלמטאק. הוא
היה בן 25. גדול ממני בשנתיים. בריא. חזק. חסון. אידיליה. אבל
אז... לפני 8 שנים משהו השתבש. הוא נכנס הביתה נשכב. עשה
פרצופים שהראו שלא טוב לו. לא עבר יותר מדי זמן עד שגיליתי
שהקצין הסגול של גבעתי של חיל הקשר, של צהל ושלי בעיקר... עומד
לא לעמוד יותר. האנטנות הצהליות פגעו בקו הבריאות שלו. מחקו
אותו עם טיפקס והשאירו סימן לבן. הוא נהיה דלי עם אופק סרטן.
לא להיט. הוא חלה בסרטן. והסרטן חלה בו. הייתי ראיתי. לא משו
הקרב הזה... לא דומה לסלווסטר סטלונה ברוקי. פה לא שמו כפפות.
אולי רק האחיות שדקרו אותו כל הזמן עם הכימו וההקרנות וכל החרא
הזה... בסיבוב הראשון ההיא בחלוק הלבן הרימה את היד שלו באוייר
והודיעה שהוא ניצח. בסיבוב השני... זה כבר לא היה ככה... הוא
היה כבר קריח כולו. והמבט שלו היה מת בערך שבועיים לפניו. היו
בו מרחבים אין סופיים של חור שחור של ואקום בניחוח מורפיום
רפואי. אני לא יודעת למה כתבתי את זה דוקא עכשיו. אין לי מילים
להסביר מי אני ומה אני. למה אני יוצרת. ומאיזה חומר אבל ככה זה
יצא. דבר אחד אף אחד לא יכול לקחת ממני וממנו. יש רק אדם אחד
בעולם שיכול לומר שהאיש הבלונדיני הסגול הזה היה אח שלו...
והאיש הזה... זו אני. הלוואי ויכולתי לדבר איתך לכמה רגעים.
מתגעגעת בטרוף. אחותך הקטנה. |
|
מעניין אם בועז
יסכים לתת לי
המלצות להמשך
דרכי בחיים...
אחד מהרהר לאחר
שהבין שבזבז את
מיטב שנותיו אך
ורק בכתיבת
סלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.