אריאל סנטוס / לי |
מלא לוגמת ריאות
מלא הלב והעצבות
מלא דרכי תלאות
אחר כווץ שפתיך, שך
עד דם יזוב גם חוץ
עד הימזג הים בך, כך
לחוף אגרוף קפוץ
המתן קמעה כסיר רותח
אדיך בוערים בפנים
אויר שבא כבר לא שוכח
את אותם פנים
כל קוציך אסופים כעת לאלומה
זה הזמן, נשוף חזק אדי אויר תפרחת
כוון היטב, שעת כפרת אימה
כשהנר כבה, הנפש מתפכחת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|