ריקי די / חלומות שבריריים |
מתנפצים אל החלון
ואני,
שבויה בתוכם עדיין
פורשת זרועות
ובוהה
אל דמדומי בוקר
חציים הזייה
חציים אשליה.
אייך
אותה דמות
אשר נגעה בנפשי לרגע
ונגוזה,
רק טעם שפתיים
וצריבת המגע
נותרו על עורי
לכסוף אליהם שוב,
כשהלכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|