שוכבים על החוף
גלים מסתערים כרוח נעה
שערה מתעופפת תוך כדי תנועה
יד מלטפת ושוקעת במעמקים
מביטים בעצב לתוך עננים קודרים
חדר אטום עם קירות חשוכים
פינות אסורות וקווים אדומים
זאת אהבה שטבעה במעמקים

דגלים מסמלים מראות משונים
אחד לבן מבצבץ מן המרחקים
פנים חושניות ועיניים מעוותות
דמעה מן הגשם המלוח
סערה מתקרבת יחד עם הרוח
מטרים ספורים מחוף מבטחים
רק החזקים שורדים
הנה משהו מאושר נעלם אי שם בפנים

אוניות גדולות מפרשים
צוללנים מומחים
כולם מחפשים ניצולים או אולי רק חולמים
זעקות של עזרה צווחה של כאב
עוד בן אדם נשאר לו בודד
חול מתפורר ולא שורד
ואהבה נקברה אי שם בתת-מודע.