|
שוכבים על החוף
גלים מסתערים כרוח נעה
שערה מתעופפת תוך כדי תנועה
יד מלטפת ושוקעת במעמקים
מביטים בעצב לתוך עננים קודרים
חדר אטום עם קירות חשוכים
פינות אסורות וקווים אדומים
זאת אהבה שטבעה במעמקים
דגלים מסמלים מראות משונים
אחד לבן מבצבץ מן המרחקים
פנים חושניות ועיניים מעוותות
דמעה מן הגשם המלוח
סערה מתקרבת יחד עם הרוח
מטרים ספורים מחוף מבטחים
רק החזקים שורדים
הנה משהו מאושר נעלם אי שם בפנים
אוניות גדולות מפרשים
צוללנים מומחים
כולם מחפשים ניצולים או אולי רק חולמים
זעקות של עזרה צווחה של כאב
עוד בן אדם נשאר לו בודד
חול מתפורר ולא שורד
ואהבה נקברה אי שם בתת-מודע. |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.