|
שוכבים על החוף
גלים מסתערים כרוח נעה
שערה מתעופפת תוך כדי תנועה
יד מלטפת ושוקעת במעמקים
מביטים בעצב לתוך עננים קודרים
חדר אטום עם קירות חשוכים
פינות אסורות וקווים אדומים
זאת אהבה שטבעה במעמקים
דגלים מסמלים מראות משונים
אחד לבן מבצבץ מן המרחקים
פנים חושניות ועיניים מעוותות
דמעה מן הגשם המלוח
סערה מתקרבת יחד עם הרוח
מטרים ספורים מחוף מבטחים
רק החזקים שורדים
הנה משהו מאושר נעלם אי שם בפנים
אוניות גדולות מפרשים
צוללנים מומחים
כולם מחפשים ניצולים או אולי רק חולמים
זעקות של עזרה צווחה של כאב
עוד בן אדם נשאר לו בודד
חול מתפורר ולא שורד
ואהבה נקברה אי שם בתת-מודע. |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.