כשהמרחק גדול, המילים הן כמו נשיקה, שמזכירה את אותה נגיעה,
במחשבה אחת מביאה את הגעגוע.
כשאת פה, את מרגיעה באותן מילים של נחמה, שמזכירות לי בכל דקה
שהמרחק נהיה יותר קצר, אהובה.
נשיקת געגוע גדולה יש לי במיוחד בשבילך, אניח אותה על מצחך.
היא תספר איך בגללך במקום להתקצר היום הולך ומתארך, וזה אני
שהולך לישון לבד בעוד לילה שאת לא כאן... אוי... המרחק.

ואת נוסעת לי, והזמן הממזר הזה, פתאום יש לו יותר זמן וכבר אף
אחד לא רודף אחריו שיזוז מהר יותר.