ולפעמים אתה חושב שהצלחת
שאתה יכול עכשיו לנוח
כבשת את שלך, עשית זאת.
ולפעמים אתה מרגיש שזהו
זה הסוף ולא נשאר עוד למה לקוות
ולפעמים אני חושבת שאני יודעת אותך
כמו שאף אחד אחר לא יודע
אבל אני תוהה באותן פעמים
אם אתה יודע אותי באותה הצורה.

אני תוהה לפעמים אם אתה אוהב עדיין
ואם אהבת אי פעם בכלל
אני תוהה אם אתה חושב עליי
ואם חשבת אי פעם בכלל
ולפעמים אני בטוחה שכן
שאתה אוהב וחושב וזוכר
ובאותן הפעמים אני שואלת
אם זה אותו הדבר כמו לרצות.

אתה עסוק לפעמים בכוכבים שנופלים
במקום בדמעות בעיניים שלי
אני יכולה להישבע שראיתי אותך
מציץ לראות אם אני נהנית
כשהיינו שוכבים.

ולפעמים אני מהרהרת לעצמי
חושבת האם זה בכלל נכון לשאול שאלות
האם כדאי לי בכלל להטיל ספק
ולהוכיח את עצמי בכל פעם מחדש.

ואולי אתה גם חושב עלי
ולפעמים אתה תוהה אם זה בכלל שווה את זה
אולי זה מה שעושה אותנו מיוחדים
ואולי זה מה שלא.

ולפעמים אני חושבת שאני חושבת יותר מדי
ומעסיקה את המוח בשטויות
ולפעמים הלב שלי אומר לי
שזאת לא רק אני ושזה בכלל לא שטויות
ואולי הפקפוק הוא מה שגורם לי
לגלות מחדש את אהבתי
ואולי הפקפוק הוא מה שגורם לי
להתאכזב מעצמי בכל פעם מחדש.

ולפעמים אני תוהה אם אתה יודע אותי
כמו שאני יודעת אותך
ולפעמים אני תוהה אם אני בכלל יודעת אותך
כמו שאני חושבת
או שזה רק עוד ענן של שקרים באוויר
ואז אני נאנחת ומודה לאלוהים
שיש לי על מה לחשוב ובמה להתעמק
ואז אני שוב נאנחת ומודה לאלוהים
שיש לי אותך
ושוב דמעות מציפות את עיני וכאב מציק לי בלב
ואני תוהה אם אתה יושב עכשיו בבית
ואם גם אתה עלי אתה חושב.