הסנדלריה שבתחתית הבור ממוקמת בדיוק מול המתפרה שעל העץ וליד
הנגריה שבקצה החוט.

הסנדלריה שבקצה הבור היא המוצא האחרון לתיקון רגשות שלא ניתן
להחליף, כי עם השנים ועם התפתחות הטכנולוגיה הכל כבר בר-החלפה.
כדי להגיע לסנדלריה שבקצה הבור צריך לקפוץ, לקפוץ וליפול.
נפילה ארוכה, והסוף שנוי במחלוקת. צריך ליפול ולאבד שליטה,
ולאבד שליטה זה קשה, בייחוד כשלא ברור מה מצפה לך בסוף. צריך
פשוט לקחת את הרגשות השחוקים והפגומים, אלו שנקשרתם אליהם
סנטימנטלית, בידיים, ואז לקפוץ איתם. פעם היה אפשר פשוט לזרוק
אותם פנימה, ולא היה צריך לקפוץ איתם, אבל היום, עם הטכנולוגיה
והכל, סגרו את שאר הסנדלריות ונהיה עומס על הסנדלריה הזו, שהיא
המוצא האחרון. אז כדי לעשות סינון, ושלא כל אחד עם רגש טיפה
פגום או מרופט יזרוק אותו פנימה, החליטו שצריך לקפוץ איתו.
אנשים חשבו שאם מבקשים ממך לקפוץ לפחות ישימו לך מזרן, אבל
אחרי ההרוג הרביעי הבינו שזה לא בדיוק המקרה. מאז אנשים חושבים
פעמיים לפני שהם קופצים לבקר בסנדלריה שבקצה הבור. אבל אומרים
שאם הרגש שלך באמת חזק וזקוק לטיפול, יחכו לך מזרנים בסוף
נפילה ארוכה וזה כמובן בתנאי שלא תמות מציפייה או מלחץ בדרכך
למטה.

אה, ועוד פרט אחד קטן לפני שאתם הולכים לקפוץ -
אין סולם שיעלה אתכם בחזרה למעלה.