אביב ליבוביץ' / חלומות גדולים |
האורות מזמן כבו
וברחובות אין אנשים
יושב לי על ספסל
מתכרבל וגם בוכה
חושב שוב עם עצמי
לאן, לאן, לאן
לאן אמשיך מחר
כשיום חדש יפציע
מתי, מתי, מתי
אהיה שלם עם עצמי
אני יודע שלא
לא אוכל להתחרט
ואני עוד מתלבט
אני רוצה מאוד
אנ'לא יודע אם אטעה
או אולי זה התגשם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|