גופך רזה,
כגפרור אשר בער את כל יכולתו
כעת הוא קטן ושביר וחסר כח.
שיערך האפיר,
כאילו דבק בו עשן עברך.
הטעימות שאת עוד אוכלת,
פרורים אחרונים של תקווה בשבילי,
גרגרי שעון חול מזכירים
שאף פעם זה לא מספיק.
ואולי עוד רגע קט
את הולכת לפגוש את אהוב לבבך,
רציתי לומר לך,
אהבתיך עד בלי די,
תמיד תהיי הבלונדינית הנצחית בחיי.
אל תלכי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|