הולכים לישון במיטות שונות
מדליק את הטלוויזיה
אות, דיווחים ראשונים
ואת בוודאי חולמת
את אותם חלומות
שלא יכולת בלעדיהם
להחזיק מעמד
בגדים זרוקים על הספה
ספר פתוח
אני מוכן למוטט את הכל
כדי למצוא מתחת להריסות
את מה שאיבדתי, מה שגרמתי לך לאבד
השדר מדווח, שהיו התרעות
ואני זורק את עצמי
לכול הכיוונים מתפזר
לאן אנחנו הולכים מכאן?
לעיתים צוחקים
לעיתים זה נגמר בטוב
את יפה ואני קודר
אפשר לראות את ההבדל בלי לגעת בשום דבר
יש שני בדלים במאפרה
אם נביט החוצה
נראה איך אנשים אחרים
רואים את הסכנה מרחוק
וממשיכים לבד
שלא היה לנו מה להשיג
הסכמנו להישאר בצד
תמונות, קולות
אני לא מצליח לפענח, לחבר אחד לשני
רק השדר מסביר בקול נרגש, כמה  זה כואב
את רצית להיות עצמאית
אני רציתי את הזמן שלי לעצמי
שהכל התנגש
לא יכולנו לקחת דבר
ראיתי איך החיים עוברים
בלי שנוכל להסביר דבר
לפעמים בא, לנפץ הכל
שהזכוכית תישבר על הרצפה
אנחנו נענש
במרפסת יישארו, עציצים וכיסאות מפלסטיק
אני קם ורואה איך החיים נראים בקומה שנייה
יש משהו מרגיע באיטיות
עדי ראייה ראשונים בוכים
את קמה לשתות מים, ומביטה בי
כאילו לא הייתי שם מעולם
הקצב של המילים, מקדים אותנו
אולי הוא מאחר ואנחנו עדיין בתנועה
לוקח את כוס המים ולוגם
את חוזרת לחדר
הרוגים, פצועים
עוד מעט בקצה השני של העיר
מישהו ירגיש לבד
בבוקר, החלומות יראו הדבר פחות ברור מהכל
אני יודע כמה קשה לקחת את הרגע
מנסה לפרק אותו
והוא מתפזר לי על החולצה
יש במבט שלך משהו שאי אפשר לבקש ממנו דבר
יש בי משהו שאת לא יכולה להתנחם ממנו
רק השדר נראה, כאילו עוד רגע הוא קם ועוזב