צחי גנון / עקרבים |
וממשיכה עוד קצת עם כוחות שאינם קיימים.
ואני לא מצליחה לברוח מעצמי,
רק לרגע אחד של שקט מייחלת נפשי,
אך הכאב טבוע שוכן בנשמתי.
אני ממשיכה לרוץ, מאיצה את הקצב,
אך גם העקרבים שלי לא מתעייפים
ועליהם צרוב העצב.
והאבק מאחורי, השלכות של מעשי,
משאירה אדמה חרוכה וסבל עד בלי די.
איך עוקרים את השדים
שבעוכריי מהדהדים
ומה יהיה בלעדיהם
היוותרו לי עוד כלים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|