כל מילה שלך היא,
כל יופי בעולם יופייך,
כל שיר שירך
כל דמות - דמותך.

פה דמעה ושם חיוך
פה קריצה ושם שיר
פה אני ושם את
והגעגועים...

כגל המתנפץ אל החוף
כעלה הנושר מן העץ
כמו גשר המחבר בין יבשות
כך גם זמנך, הגיע.

והרחובות עדיין מלאים
והדשא ממשיך לגדול
והפרחים מלבלבים כמתוכנן
רק ליבך הפסיק לפעום.

לכל אדם זמן משלו
עת לפרוח ועת לנבול
עת לחיות ועת למות.
אבל את לעולם איתי.

לעולם חיה ונושמת
לעולם מאירה לי את דרכי
לעולם מגרשת את הפחד
לעולם שלי.

מוקדש באהבה נצחית לדניאל. יהי זכרה ברוך.