
ירד מבול ששטף איתו את כל הדמעות של אמא אדמה.
רעש רעמים התחזק... האור נכבה ואיתו גם האזור כולו...
התעוררתי מהחלום... רעמים חזקים העירו אותי...
"אמא? אבא?"
אף אחד לא ענה. יצאתי לסלון, בדקתי בחדרים, לא היה אף אחד
בבית...
חשבתי, בטח הם עוד מעט יחזרו!
המשכתי לישון.
פתאום, משום מקום, נשמע "תמרה תמרה תמרה", זה חזר.
זה נשמע בקולו של הבחור, התעוררתי והבנתי שזה אמיתי!
הסתכלתי דרך חלום ראיתי אותו... ממש התרגשתי, הפרפרים התחילו
להתעורר!
אמרתי לו לעלות... הוא היה בטוח והכריח אותי לרדת...
היה חושך וקור אימים.
שוב חזרתי "תעלה!"
"תמרה, רדי כבר... את לא מבינה, אה?"
ירדתי בשיא הפחד, ידעתי שמשהו לא כשורה!
הוא חיכה לי למטה...
הגשם התחזק, לא הצלחתי לפתוח את עיני שנכנסו בהם מי גשם
מלוחים... הוא החזיק בידי ולקח אותי לאוטו... והתחיל לנסוע!
"לאן?" אמרתי לו, הוא שתק.
אהבתי כלפיו הוציאה אותי מהפיוז וריחפתי באווירה קסומה...
ראיתי הכל ורוד! הוא הגביר את המהירות, לא היו מכוניות על
הכביש. הגשם היה חזק... הוא הכה בחלונות... כאילו הוא ידע מה
הולך לקרות... הטיפות על החלון נראו כדמויות של אנשים עם
פרצופים עצובים... הפסקתי לדמיין! ניסיתי לראות לאן נוסעים, אך
לא הצלחתי - היה חושך אימים ולא היה חשמל, המנורות של הכבישים
היו כבויות... זה רק הוא ואני השקועים בנסיעה עצמה!
הוא מלמל "אהבה מחזקת ושוב נשברת", הוא חזר על זה... הוא הפחיד
אותי... לא הבנתי, מה נסגר איתו?
ניסיתי לדבר איתו, הוא שתק, הוא הפחיד אותי למוות. "תענה
לי!!!" דמעות זלגו לי...
פחדתי, הוא יצור הכי יקר לי בעולם... מה גורם לו להתנהג ככה?!
כבר לא היה לי כוח לשמוע את תשובתו, בכיתי דמעות היסטריות, לא
הבנתי מה קרה לו...
אז פשוט שתקנו. לא הוצאנו אף מילה. דמעותיי התחזקו והוא לא
הגיב... אבל הרגשתי שיקרה משהו רע... הרגשתי... ידעתי!
הוא שם לי דיסק...
העביר לשיר מספר תשע.
צ'ינו שר ברקע. התלהבתי כי הוא ידע מה אני אוהבת.
MINERA
התנגנה לנו ברקע... הסתכלתי לחלון והייתי מלאת אהבה...
זמזמתי איתו... חלמתי שמישהו יאהב אותי כמו צ'ינו את שיריו.
התבוננתי שוב בחלון... תמיד אהבתי לראות נופים בנסיעה... הייתי
בקופסה סגורה, חמה, עם מנגינה אהובה... ושם בחוץ קור אימים,
השמיים בוכים...
I get all... numb
When she sings it's over
Such a strange numb
And it brings my knees to the earth
And God bless you all
For the song you saved us...
You're the same... numb
When you sing it's over
Such a strange numb
It could bring back peace to the earth
So God bless you all
For the song you saved us... oh...
For the hearts you break, every time you moan...
I get all... numb
We're the same, numb
And it brings our knees to the earth
So God bless you all
For the song you saved us... oh...
For the hearts you break, every time you moan
And God bless you all on the earth...
שרתי אותו שוב ושוב הוא דאג לזה שאני אדקלם אותו כמו שצריך...
הוא עצר את המכונית ויצא, כמובן אני אחריו, לא ראיתי כלום...
חוץ מעיניו נוצצות...
הוא ביקש שאני אסתכל לנוף... ראיתי הרים גדולים, הוא לקח
אותי... למקום שהנוף נראה בו הכי יפה, אך רק ראיתי... קרקע
נוצצת שם מלמטה... פחדתי להתקדם, הייתי שקועה בזה שהוא לא
יחליק בטעות, החזקתי בו חזק. הוא ביקש לעזוב את ידו ושאני אשב
בצד!
התיישבתי, צייתתי לו... העיקר לראות אותו נלהב... אך הוא היה
עצוב... עיניו עצובות... לא הראו לי שום סימן...
הוא התחיל לדבר.
"אהבתי מתחזקת והיא שוברת אותי... היא כל כך חזקה שאני לא עומד
בה. אני מאוהב בשתיקה שלך, אני מאוהב בזה שהיא גורמת לי להבין
כמה שאני שלך, אני לא עומד מולה... אני אוהב אותך! היא חזקה,
אני מאוהב בכל שנייה בנשימותייך... אני מאוהב עד הנצח, עד כפות
רגלייך, אהבה חזקה היא הורגת, היא מחשלת, אני אוהב אותך, אני
לא עומד בזה, אני לא עומד בזה." הדמעות זלגו לו, הוא המשיך
למלמל... להעיף לעצמו סטירות... פחדתי למוות. באותו רגע הפסקתי
לחייך, הבנתי לאן הוא הולך... קמתי מהר... התקרבתי לפסגה...
החזקתי בו חזק... התבוננתי בו בעיניים עמוקות...
ואמרתי "אני באה איתך."
קפצנו!!!
אני מרגישה את נשימותינו האחרונות מתחזקות... הרוח שהעבירה בנו
מוות...
השניות האחרונות שלנו להיות ביחד...
זה לא היה מספיק זמן למחשבה... רק הרוח וההתקרבות לקרקע
התחזקו...
הנה זה בא, המוות קורא לנו!
המוות מתקרב אלינו...
החוט תפס אותנו בגב, חייכנו עד המוות... זאת היתה קפיצה בנג'י
הכי ענקית בעולם!!!
דפקנו נשיקה אופ זה לייף!
חייכנו חיוך מסטולי... והתחבקנו בריחוף קל!