הם אומרים:
"אל תתן כל כולך לאהבה
אם אינך רוצה לטבוע באכזבה,
קל וחומר, לא פעמיים בחיים
אם בריאות הלב ושפיותך חשובים."
ואני רואה בהם מוזות מאובנות
העומדות במים עומדים של נהר אבדון
עם יצירתיות וחיות השוקעים בפסימיזם
של אנשים בלי עצמה, מנוצחים.
אני, למען עצמי בלבד, שואב מן הזיכרון
את רגעיו הרוטטים על מרקע עדן השיגעון
של אדם שהיה מאוהב בעבר הרחוק
ומבקש לאהוב בעתיד עד כלות.
נישאת רוחי לקראת האהבה
בתקווה גדולה
שנשמתה תמשיך לשכון בתוכי
וכל חרון עברי יחלוף לידי.
אני אאסוף רק פנינים בחיי
ואשליך המשקעים המחניקים אל מקטרגיי.
16/09/03 © |
