אני מנסה להוציא שירים מהראש,
אני מנסה להוציא שירים מהלב,
אבל תקוע לי מחסום כתיבה שלא עוזב.
ניסיתי קבוצות תמיכה, ניסיתי הכל.
יש לי מחסום כתיבה שלא עוזב ובגדול.

כותב שורה, כותב עוד שתיים,
לוחץ על מחיקה ובנתיים...

יש לי מחסום כתיבה שלא עוזב,
באמת שבאצבעות זה כבר כואב.
יש לי מחסום כתיבה כבר חצי שנה,
עוד מעט אקבל נקע באמה.

הלכתי לסדנאות של כתיבה,
הלכתי לסנדאות של שירה.
הלכתי ברחוב ושאלתי את כולם,
"מה עושים עם מחסום כתיבה שלא נעלם?!"

כותב שורה, כותב עוד שתיים,
לוחץ על מחיקה ובנתיים...

יש לי מחסום כתיבה שלא עוזב,
באמת שבאצבעות זה כבר כואב.
יש לי מחסום כתיבה כבר חצי שנה,
עוד מעט אקבל נקע באמה.

זה מאוד עצוב, זה מאוד לא כיף,
שהמחסום כתיבה שלי לא מתחפף.
לכולם זה הולך בענק, לכולם זה הולך בגדול,
אבל המחסום כתיבה שלי קורא לי לחדול.

כותב שורה, כותב עוד שתיים,
לוחץ על מחיקה ובנתיים...

יש לי מחסום כתיבה שלא עוזב,
באמת שבאצבעות זה כבר כואב.
יש לי מחסום כתיבה כבר חצי שנה,
עוד מעט אקבל נקע באמה.

ובנתיים כשכתבתי את השיר על מחסום הכתיבה,
הוא טס ונעלם לי, כאילו לא היה.