אביב וסתיו / אל עץ הזית |
כוסף אל העתיד
חושב על העבר
משהו בי נסתר
משהו בי נכמר.
כל חיי פנו בסער
אלי חוף ימים
ומיני חוף אל עץ
עץ הצופה לעתיד
ובין קן השנים
בקעו גוזלי יונים
יונים כסמל תקווה
כאהבה בלבן פורחת
עפות מעל בתי השיר
ומגדלי השן בעיר.
מעופן הלאה מן הגיא
גיא העבר השרוע
בינות מבנה נטוש
ועמוד שש נתוץ.
עוברות בכיכר ההווה
מלקטות פירורי קיום
מלוא הוויתן באברתן
קרבות אל המטע
הנה תם המסע
מולן עץ הזית.
לא עוד שמיר ושית.
27/12/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|