אודליה יושבת בדירתה במרכז ת"א, בחוץ השקיעה נעלמה לה מזמן
והמוסיקה שבוקעת בזמזום צורם ממערכת הסטריאו מפריעה לשלוות
הרחוב.
אודליה יושבת מול המחשב עם סיגריה בפה וחתול מנומר שמסתובב בין
הרגליים וכותבת שירים בעיקר על כמה שמר לה בחיים.
תיכף אלי יכנס בדלת והיא תמזוג לעצמה וויסקי שיעקצץ את הגרון,
תפשוט את גופיית הטריקו הלבנה, וכשעל עורה תחתונים ורודים עם
פרחים היא תמשוך אותו לחדרה, על השיחות היא מזמן ויתרה היא
מעדיפה לפתוח את הרגליים ולהביט לאחור.
תשכב שם בשקט ותתן לו לחדור בדממה תחכה שיגמור , ואז שיסתובב
על גבו היא תשלח את ידה לניר טואלט שזרוק על הרצפה , תושיט לו
חתיכה ותתכסה בשמיכה.
אודליה תשים את ראשה סוף סוף בשלווה ועיניה הכבדות יעצמו בלי
שום בעיה.
"רינג רינג" - הטלפון מצלצל, זה אלי מודיע שיאחר...