ובלילה חלמתי שאני והוא שוב ביחד. אני שוכבת לידו, ראשי מונח
על כתפו אבל לא נעשה כלום. ויש מן שקט. ואז אני מצילה את העולם
מהתפוצצות מטורפת של הר געש.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? או יותר נכון - מה נשתנה השנה
הזו... נקודת זמן על פני ההיסטוריה, היומולדת של דפנה. שנה
שעברה, ביער, פיקניק. החבר שלה לובש חולצה עם הכתובת: "אני
החבר של דפנה". כמעט כולם זוגות זוגות, ומי שלא, טוב נו, זה
רגיל כבר. הסתכלנו על תמונות משם, בדיוק שבוע שעבר. ואחרי כמה
חודשים יש חתונה, ואחר כך "החבר של דפנה" נפרד ממנה. ואני
נאבקת מול הפרידה הזו עם השדים שלי עצמי, ומנסה להאחז ולהגיד
כמה טוב לי, לעומת האחרים. מחבקת אותו בלילה ונפלטת אנחת
רווחה. אבל אחרי עוד כמה חודשים כבר גם לי אין את זה. אז מה
נשתנה? חתונה אחת ושתי פרידות, לפחות נכון לעכשיו. עוזבת את
הבית, משאירה שנתיים וחצי מאחורי, פלוס כלב.
ישר אחרי זה חלמתי שאנחנו רוקדים באיזה חדר מדרגות, ואז הוא
עוזב אותי, מושיב אותי על הרצפה ומתחיל לעלות. ואני קוראת
אחריו, אבל לא יוצא לי קול. והשיר שלצליליו רקדנו בחלום, ואיתו
התעוררתי מתנגן בראש, הפך ללהיט בגלגל"צ. אבל אז עוד לא הצלתי
את העולם. יותר עסוקה עכשיו בלהציל את עצמי. |