גרא שכטר / באהבה |
עת מריבה
תחושה,
תחושה
נגלה הכל.
והכאב
צורב,
סוחט דמעה.
המשחקים,
התחמקויות,
אי הסכמה
התנגשויות.
קליפה,
קליפה,
כמו הבצל
כשכל עלעל
נקטף
נקרע
חושף ליבה.
דמעות
זולגות
כמעיין,
צורב, טרדן.
עד הבצל
בקערה,
אחר כבוד
מושם.
אז הדמעות
פוסקות אופסות
והסלט טעים,
מושלם.
כך במריבה
בין אוהבים,
כשהיא שוככת,
נעלמה,
כה מתוקה,
כה נעימה,
התוצאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|