בחצות הסתיימה תקופה
לעולם, אלפייה.
בשבילי הקטן, רק שנה
לפעמים יבשה, פה ושם רטובה.
בחצות מיליוני שפתיים
יצמדו זו לזו.
נשיקה של פרידה
מתקופה, לקראת חדשה.
בחצות אנשים גלמודים
לבדם בעיניים כלות
למסך הכחול יצמדו
כפור ליבם,שפתיהם רועדות.
בחצות במסיבת מרעים
המוני בליינים נצמדים
מתחככים זה בזה,
נדחפים, מזיעים, חוגגים.
בחצות חרישית,מתגנבים
חבורות של פורצים, גנבים,
מנפצים מנעולים, חלונות
לכיסם, ממוני חוגגים.
בחצות יישכחו אכזבות,
יפרצו סכרי חלומות.
יזנחו אהבות ישנות,
חדשות,לתורן מצפות.
בחצות בעיניים טרוטות
עייף מיומו המתיש,
איש עמל, באין און,
במטה מתהפך, מת לישון.
בחצות ילדים, בני כל גיל
ישנים בהשקט, בשלווה.
חלומות של תקווה, של שלום,
הן מחר יום חדש,מתחיל.
בחצות.
31.12.1999 |