שקיעת הימים תתנגן מלבבות כנועים
משקט המפעם מידיים כבולות
מצלליות ההולכות לפני אדונים
של בני התקווה הגוועת. אפילו
הצער העמוק ביותר, באור הבוהק
באופק הנורא, נראה הוא יפה
לעומת השחור בו הם חיים,
בלי פנים, בלי מילים, עם רגשות מופנמים.
בבור אפל כחור השחור, מושלם לעידן
שהתפוגג כבר מזמן, מתאוששות נפשות אבודות,
הריפוי צחור אך כואב, משנה את הלב, משחרר
חבלים, מטשטש הצללים. כגלגלי שיניים חורקים
מסתובבים חצאי המתים.
הרוח מנשב, חודר בבשר, מפיח אותות אחרונים,
האש מחממת, מעוררת פנים, הדם מפעפע שוקק לחיים,
לחיים סמוקות, חיוך החושף בוהק שיניים, עיניים זורחות,
זורמים חזרה לחיים, מתעוררים מקבר אחים, זוהי תחיית המתים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.