אינני אוהבת שכך
בי אתה נוגע.
וכל גופך צועק אליי,
מבקש לעיני.
הזז את היד
ובוא ננוע כמחוגים מצד לצד
כמטרונום ללא סיבה
כעטלף בחשיכה
אפשר נתעופף,
בקור בינינו נתעטף.

אינני אוהבת את מגע ידך בעורי
ולא את קולך או צחוקך המעיר את נשמתי.
אין זה מחנק מדבר מגרוני
ולא גלולה מרה שבכיסי

זו אני שולטת בעצביי ויצריי
אך דמעות צורבות את עיניי
ואני נובלת, קמלה ארצה
אל כף ידך החמה.

לחיי הרגש הבלתי מוסבר
לחיי ילדות יפה
עידן שנגמר.
לחיי מוות וחיים אציליים
בניתי הצגה שלמה
אך אין קונים לכרטיסים.