פעם אהבתי נערה שנולדה ביום הולדתו של בוב דילן. היא היתה
חמודה כזו עם פרחים על הראש, והיא חייכה המון. היום כשחושבים
על זה היה לי מאוד כיף איתה.
כשהגיע יום ההולדת של השניים הייתי במדבר ולא היה שום דבר
מסביב חוץ מטלפון ציבורי שמשלשל אסימונים. פישפשתי בכיס ומצאתי
אסימון אחרון, הנחתי אותו בחריץ וחשבתי על מי כדאי לי לבזבז את
שיחת הטלפון היחידה שיש לי - על אהובתי או על בוב.
טלפנתי לבוב אבל הייתה טעות במספר.
הנחתי את השפורפרת ,הסתכלתי על הטלפון מספר שניות והמשכתי ללכת
במדבר.