אני אוכל תותים פראים אדומים עדין
חמים מהשמש
מריחים קלושות מעשביה,
לזכרו של אבי
מתכופף אל קערת הזכוכית
[ אם אי ידיעה היא אוכל -
היא במקום אחר ] האדומה בשמנת.
תתגדל היא ותשתבח.
אבי, באנחת אדם
שראה הכל ונגאל בפעם אחר
פעם כשהוא מרים את הכף.
אנשים הורגים למען זה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.