בקוצים יבשים שזרעיהם קלויי השמש כבר החלו להתנפנף ברוחות
בריזת אחר הצהריים יש חלל, חלל צר וארוך,
גם בי יש מין ריק שכזה שהחל מתפשט מכף רגלי השמאלית וכבר עבר
את הבטן התחתונה לפני ימים מספר,
יש בו מין עמימות שקטה כמתאפקת לשבירת הרוח את הגבעול
כמו איזה טרמיט שכירסם לב עץ,
צרחה מטורפת מהדהדת בין קצה פתוח אחד לשני
אך מבחוץ השקט צורם
וכול הבלאגן המתרוצץ הזה, משלח זרועות, מסחרר, מתערבל
יש לו יכולת לרסק את מגדליי תפארתי
שכבר השקיעו בהם כמה פועלים חרוצים במשך איזה כמה שנים,
יש עוד כמה גללים בפינה שעוד לא הספקתי לבלוס,
מחר יגיע משלוח חדש
ויש הרבה פיות להאכיל,
יש גם איזו פירצה שמגחכת אליי בזלזול רופה
ויש בי חופש שיכול לחדור גם בפלדת אל-חלד
אך יש בי כלום שממית את החץ.