- כיתה יקרה. מישהו יודע מי היה בנימין זאב הרצל?
- המורה, למה את לא שואלת מי היו בנימין זאב הרצל?
- תסביר את עצמך רבינוביץ'.
- אמרת שלושה שמות. אז את אמורה לשאול מי היו בנימין זאב
הרצל?
- רבינוביץ', תכף תחטוף סטירה.
- מה עשיתי המורה?
- קודם כל זה איש אחד.
- נו נגיד, אז על מה הסטירה?
- איך אתה לא יודע מי זה בנימין זאב הרצל?
- כנראה שהוא לא כזה חשוב. אחרת הייתי יודע.
- סליחה???
- תחשבי על זה. מי שמספיק חשוב, אז כולם מכירים אותו.
סטירה לרבינוביץ'
...
- אולי אתה כהן?
- למה תמיד אני המורה?
- עוד לא שאלתי כלום.
- את תשאלי עכשיו על הרצל, נכון?
- יודעים לקרוא מחשבות, אה כהן?
- ידעתי שזה הרצל.
- אז קדימה. לדעת את השאלה זה שלב ראשון בדרך לתשובה.
- זה הברנש הזה מציריך, לא?
- מה אמרת, כהן???
- נו. כובע מגבעת, מת מסיפיליס... נראה לי.
סטירה לכהן
...
- לא מציריך, מבאזל.
- יפה מאוד גולדמן.
- מה, ניחשתי?
- זה היה ניחוש גולדמן???
- העיקר שזה נכון, המורה.
- נו נגיד. אז מי היה הרצל מבאזל?
- אני לא בטוח שאפילו בבאזל יודעים.
- סליחה???
- אם אני עונה באזל ואת אומרת יפה מאוד סימן שזה חשוב. אז למה
שוב את שואלת על הרצל?
- אז על מה לדעתך אני צריכה לשאול, גולדמן?
- תשאלי על באזל!
- הנושא הוא ציונות גולדמן.
- נו אז בכלל. מה הקשר להרצל?
- מה הקשר להרצל???
- אם תירגעי לרגע המורה, אני אסביר את הנקודה.
סטירה לגולדמן
...
- אפשר?
- אפשר לוי.
- אבל את נרגעת?
- כן לוי. אני חושבת שכן.
- מה שידידי המלומד גולדמן ניסה להסביר לך, זה שזה לא הוגן
לשאול על הרצל בשיעור על ציונות.
- תסביר את עצמך לוי.
- נגיד והציונות הצליחה...
- מה זאת אומרת "נגיד" לוי? הציונות הצליחה!
- אוקי. אבל הרצל מת. זה לא יפה לדבר על ציונות בלעדיו.
- אבל הוא נמצא איתנו. בכל מקום, בכל דקה.
- אז בשביל מה אנחנו צריכים בנוסף גם לדבר עליו?
- כי הוא אבי הציונות לוי! כל כך קשה לענות על השאלה???
- הוא אבי הציונות, אבל הציונות הצליחה בלעדיו. את נטפלת סתם
לאיש חסר חשיבות.
- לוי... אני מבקשת...
- ואני מבקש ממך המורה... הרצל, כבודו במקומו מונח. אבל מה
אכפת לו מה נגיד על ציונות אם הוא
לא יכול להגיב לדברים שלנו?
- לכן אנחנו לא מדברים על הציונות לוי אלא על הרצל!
- אז פתאום הציונות לא חשובה המורה?
- לא לוי, בסדר? הציונות נכשלה, בסדר לוי? מה תגיד עכשיו???
- אם היא נכשלה המורה, אז את מי זה מעניין ההרצל שלך?
- למה אתה רומז לוי?
- אני לא רוצה לרדת לפסים אישיים, אבל איזה מין מורה את?
- מה???
- ככה את מכינה שיעור? על איש מת ועל מפעלו, שלא בטוח אם הצליח
או לא.
- אז על מה אתה רוצה ללמוד לוי?
- אני רק התלמיד המורה. איש קטן ותמים, צמא לידע .
- אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?
- אני נותן לך שלוש שניות לחשוב על זה. גם ככה את מבזבזת את
זמננו.
- שלוש שניות זה קצת...
- אחת!
- אולי נדבר על ביאליק? אחלה משורר.
- שתיים!
שתיקה
סטירה למורה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.