אני לא יודעת איפה איבדתי את השפיות,
אני לא יודעת איפה סטיתי.
אני לא זוכרת מתי צחקתי פעם אחרונה,
גם לא זוכרת מתי בכיתי.

אני לא יודעת ממתי הטלפון הפך מרכז חיי,
אני לא יודעת למה על הכל ירקתי.
אני לא זוכרת מתי דיברתי באמת,
גם לא זוכרת מתי שתקתי.

אני לא יודעת מתי הפכתי למכונה,
אני לא רגילה עכשיו לשום דבר.
אני לא זוכרת מתי פגשתי אדם טוב,
גם לא זוכרת מתי פגשתי אכזר.

אני כבר לא יודעת מי אני,
לא יודעת אם אנחנו עודנו.
אני לא זוכרת איך הגעתי לעולם
ולא אזכור איך אצא ממנו.