מיכל גור / כבר מאוחר |
שעון הקוקייה הישן כבר מזמן צלצל חצות.
הירח חריץ זוהר בשמיים השחורים
ויללות התנים קורעות את שתיקת הלילה.
העצים בחוץ נעים בשקט עם הרוח הלילית הקפואה
והשמש עוד מעט תתחיל לזרוח, השמים מתבהרים.
עוד רגע אכנס למיטה ואנסה להירדם
אכבה את המוח, מתג אחר מתג,
מחשבה אחרי מחשבה,
פצע אחרי פצע.
עוד רגע עיניי יעצמו ואלך לישון.
ואת עדיין לא שבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|