|
אני אאחוז בפיית הבלון האדום
אגיש אותו אל שפתי ואנפח אותו אויר חם
והיא תיקח באצבעות קטנטנות את הבלון מידיי
תפנה את הבלון מעל לראשה הקט
ותפתח שתי אצבעות צמודות
תשחרר את הבלון
בעיניה הגדולות
תביט אל נתיב הבריחה
תקשיב לנפיחותיו של הבלון ותצחק
תרוץ לחפש את הבלון שנתרוקן
ותשיבו אלי
בעיניים מבויישות
תצפין אותו שוב בין ידיי
לא תאמר מילה, רק תמתין בשקט בשקט
ואני אנפח את הבלון ושוב
אתיר לה את הצחוקים הקטנים
את נפיחות הבלון החוזרות
את האמון כשהוא נרכש
לאט לאט
בסוד
לאדווה שזוכרת
מאי 2005 |
|
|
קוראים לי ברכה,
ואני מכורה
לטופי.
הנגמלת מכה שוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.