|
כמנהג הילדים
גם אני מצמידה חוטם לחלון הרכבת הגדול
מביטה בעדו אל העולם הנפרש בפני
נופים נופים, אנשים אנשים
ציפורים חוצות במעופן
את החלון שלי
שדות נחרשים
תאילנדים מנופפים אלי בכפות פתוחות
ואביב נותן אותות צהלה בטבע
פרדסים רחבים פוקחים פרחים לבנים
הממלאים את ריאותיי בריח מתוק ורטוב
ובליבי
קלמנטינות אביונות
תפוזים עניים
עסיס דל
כשאינך
אפריל 2005 |
|
|
the chick: am I
a person?
his mom:no,
you're a
chicken
the chick: do
chickens come
from people?
his mom: no,
chicken come
from eggs
the chick: do
people come
from eggs?
his mom: no,
people are
born
the chick: are
eggs born?
his mom: no,
eggs are laid.
the chick: are
people laid?
his mom: some
are, other are
chicken! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.