|
כמנהג הילדים
גם אני מצמידה חוטם לחלון הרכבת הגדול
מביטה בעדו אל העולם הנפרש בפני
נופים נופים, אנשים אנשים
ציפורים חוצות במעופן
את החלון שלי
שדות נחרשים
תאילנדים מנופפים אלי בכפות פתוחות
ואביב נותן אותות צהלה בטבע
פרדסים רחבים פוקחים פרחים לבנים
הממלאים את ריאותיי בריח מתוק ורטוב
ובליבי
קלמנטינות אביונות
תפוזים עניים
עסיס דל
כשאינך
אפריל 2005 |
|
|
Yo,
Man,
I'm a Slogan
Grafoman
גרפומן הסלוגנים
מנסה כוחו בראפ
אך ללא הצלחה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.