שוקי:"אתה שומע? אני מאהב של מישהי"
סטרוליק:"מה אתה אומר? יפה, מרשים. אני חבר של מישהי עם ילד
קטוע רגל"
ש:"מה זה? הפכת פתאום להיות אחראי? ילד, הא?"
ס:"איזה אחראי? היא אחראית על הילד, אני אחראי עליה"
ש:"שמע לי - אין דבר מחמיא יותר מלהפוך למאהב של אשה נשואה.
אתה קולט שסוף סוף יש מישהי שבעצם מודה לפניי שאני יותר טוב
במיטה ממישהו אחר?"
ס:"וואוו, א-תה בטח במצב רוח טוב בימים האלה"
ש:"אכן כך, התרוממות רוח לגמרי"
ס:"עד כדי כך שמרצונך תחזיר לי את המאתיים שקל שאתה חייב לי?"
ש:"לא. אז איך התחלת איתה?"
ס:"מן הסתם בפארק ליד הבית שלי, איפה שכל האימהות החד הוריות
מתבודדות עם הילדים שלהן"
ש:"אז מה היה המשפט פתיחה שלך?"
ס:" 'איזה ילד ח-מוד! איך קוראים לך?', אז אחרי שחיכיתי כרבע
דקה שהתינוק יענה לי, האמא ענתה במקומו 'זבולון' אז
באינסטינקטיביות הגבתי 'איזה שם נפלא' והמשכנו משם"
ש:"אז איך אתה מחזיק איתה מעמד עד עכשיו?"
ס:"אני קונה לילד מתנות, מביא לאמא מסג'ים בגב, ומכין אוכל"
ש:"יפה! סוף סוף משהו רציני. אז אתם הופכים להיות קבועים?
משפחה?"
ס:"בינתיים לא. היו לי כמה פאשלות. אין לי כוח שיצחקו עלי בגלל
הילד המפגר הזה"
ש:"הוא לא מפגר, אמרת שאין לא רגל"
ס:"בשכונה שלי הוא במעמד של מפגר. אולי אם הוא ירכיב פרוטזה
הוא יעלה למעמד בן אדם. אז הצעתי לאמא שלו לנסוע ליער ,להשאיר
שם את הילד ולברוח לו, אבל היא התנגדה לזה. אפילו לא הקדישה
לזה מחשבה, ישר שללה את זה. אז אחרי שהתנצלתי ואמרתי לה שצחקתי
איתה, הצעתי לה שאני יהרוג את הילד ויקבור אותו כל כך עמוק,
שככה, בניגוד לנטישה ביער, אין סיכוי שהוא יחזור אלינו. אז
במקום להעריץ אותי על הרעיון המבריק, התעלות לשמה, היא זרקה
אותי מהמדרגות. אז עכשיו אני מנסה לחזור אליה"
ש:"טוב. בהצלחה. אז מה באשר לעבודה שלך כמנצח תזמורת?"
ס:" (בביטול)הא, זה. הם עלו עליי. בקונצרט האחרון שלי היה קטע
של הפוגה קצרה של 5 שניות בהן המשכתי בתנועות ידיים שלי, אז הם
הבינו שכל הזמן הזה סתם הנפתי את הידיים שלי בתנועות אקראיות
בלי לדעת דבר אחד על מוזיקה"
ש:"חבל, דווקא כל המבקרים חשבו שאתה המנצח הכי מבריק
בהסטוריה"
ס:"כן?! חכה עד שישמעו אותי מנגן!"