דאנס אוף לייף / סדקים |
אולי אמכור לאיזה מוזיאון
מזוכיסטית, מטורפת
שבה אחורה לידי גיהנום
וזהו, הכאב הוא מתוק
בלעדיך מעדיפה לשתוק
וחוזרת שוב ושוב אל אותו עפר
בין שתי ידיך וגופך המנוכר
כותבת מילים בעזרת רמאות
נפגעת איתך או בלעדיך בטעות
אבל איתך זה בעצם וודאות
לכן תמיד חוזרת לאותה חנות
קונה לי עוד סדק או שניים
בסוף השברים לא יתנו לי לחזור
רוחצת את הפנים שוב במים
אבל הרגש אף פעם לא נותר מאחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|