לילה שוב יורד, נפתח עולם הדמיונות
לילה בו מותר לחלום, אפילו לקוות
בין אורות החושך, הנראים גם מאי שם
אור אחד, קטן, אולי הוא האחד, המסוים

עיר גדולה נפרשת, כעולם ישן וקם
בכל רגע אור נדלק, אחר לפתע נעלם
לילה, עיר, הכל נושם, שוקק חיים, זורם
לעיתים בתוך הרוגע, מסתנן גם אור צורם

מרחף לו המבט, לאט, חולף על פני עולם
יש אורות המופיעים, שניה אחת, כך סתם
הם חולפים ודועכים, מן המבט נעלמים
אי שם, לרגע מסוים, הם האירו מחשכים

כביש סואן, חוצה מרחב, אורות מנצנצים
כולו מואר, אור מסודר, שם הכל רואים
אורות של דרך, של נתיב, כל צומת שם ברור
בתוך הלילה, לחולפים, האם זו דרך נכונה?

מתוך מבוך של סמטאות, דרכים ללא מוצא
אור נדלק, מאיר פינה, הדרך לא אבדה
פנס רחוב כבה לפתע, שוררת חשכה
יש להיזהר שלא למעוד, ליפול באפלה

זוחל הזמן, רץ וטס, הכל קורה עכשיו
אורות הכרך, חיים להם, עם המבט או בלעדיו
לילה, חושך ואורות, מי שרוצה יכול לראות
להכל כאן יש מקום, חלום, דמיון, גם מחשבות.

לילה, חושך, עיר גדולה, אורות מכל כיוון
האם גם האורות חלום? אולי  הם סתם גיוון
העולם רוחש סביב, שקט וגם המולה גדולה
אולי מתוך האשליה, שביל נמצא באפלה...