דוד נניק / האבק שוקע בחריצי מנהטן |
על שאינם מרגישים
את התולעים הנוברות בגופם
ואוכלות אותו מבפנים.
אנחנו חווים את זה יום יום
כאשר תולעי האדם
מנקרות את גלגלי עינינו.
האבק שוקע בחריצי מנהטן
ושפתיי לא חשות במלים מסביב
תולעים ודמעות זורמות מעיניי
המתלבטות בין עיוורון לפיכחון.
האבק שוקע בחריצי מנהטן
ושפתיי לוחשות את הכאב
אייכה אדם? אייכה אדם?
ואדם בדממה מדמם
ואדם בדממה מדמם.
11.9.01
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|