לליב סיון / רגעים |
בכמויות גדולות
אני צורכת בצרורות
ומשליכה מהמרפסת
אולי יונים רעבות
ינקרו בהם עניין
וישאו את הבשורה
תחת כנף מולבנת.
אני מורטת
נוצות לבנות
סוררות
משערי השחור
משוועות לרוח מבדרת,
לשעות קלות
להתפס בצמרות אילן גבוה
רק לכמה רגעים,
אבל אין בי חסד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|