|
אני הורגת רגעים
בכמויות גדולות
אני צורכת בצרורות
ומשליכה מהמרפסת
אולי יונים רעבות
ינקרו בהם עניין
וישאו את הבשורה
תחת כנף מולבנת.
אני מורטת
נוצות לבנות
סוררות
משערי השחור
משוועות לרוח מבדרת,
לשעות קלות
להתפס בצמרות אילן גבוה
רק לכמה רגעים,
אבל אין בי חסד.
|
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.