[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו בריקנר
/
זוגיות

"נניח שהיית מקבל משאלה אחת, מה היית מבקש?"
עיניים מבריקות, נשימות קצובות, בחילה.
"לא יודע, לא חשבתי על זה אף פעם."
"אז תחשוב".
היא מציקה לי שוב, למה היא מציקה לי שוב עם השטויות האלה?
"טוב, אני הולך לשירותים."
"תחשוב"
אני שוטף פנים, מצחצח שיניים.
"אני הולך לעבודה". "חשבת?" "על מה?" "המשאלה נו...." " כן,
לא, עוד לא."
אני מתלבש במהירות, הריח שלה דבוק אלי כמו ריח של גריז
למוסכניק, אי אפשר להפטר מזה.
נכנס לאוטו, מפעיל מזגן.
יש לי נסיעה קצרה לעבודה, זה מזל, אני שונא את התנועה הדייסתית
של תל אביב.
ברמזור אני מוצא את עצמי מסתכל על בחור ברכב על ידי, הוא מחטט
באף, משחק עם הרדיו שלו, מה קורה לי? מה פתאום אני מסתכל על
גברים ושם לב לזה שאני מסתכל בכלל?

"רות, אפשר בבקשה כוס קפה?" היא הסתכלה עלי במבט מחוייך "כן,
שניים סוכר וטיפה חלב?" "כרגיל, תודה"
מה משאלה? איזו משאלה? מאיפה אני יודע? למי יש זמן לכל השטויות
האלה? אבל אני יודע שכשאני אגיע הבייתה זה הדבר הראשון שהיא
תשאל.
כ אני אענה לה,חשבתי, כל מה שאני רוצה שזה שהכל יהיה בסדר
ביננו, ולא נריב יותר על שטויות כמו שאנחנו רבים כל  הזמן
ושהאהבה שלנו תמשך לנצח.
היא בטח תגיד שזה כמה משאלות, היא אוהבת להתחכם.
אני אביא לה זר פרחים, ועוד תשובה כמו שאתן לה היא תהיה מרוצה
עד הגג. אולי יהיה לי שקט.

"יווווווווו.... איזה זר מהמם..... נו חשבת?" לא יכולתי שלא
לחייך. "על מה? כן כן, מה את מתעצבנת חשבתי."
היא בחנה אותי במבט שואל האומר נוווו...
", כל מה שאני רוצה שזה שהכל יהיה בסדר ביננו, ולא נריב יותר
על שטויות כמו שאנחנו רבים כל הזמן ושהאהבה שלנו תמשך לנצח."
"אתה חולה? או מה?" "לא, זה מה שאני באמת רוצה." היא חייכה
במבוכה.

אכלנו ארוחת ערב קלה, לא היה לי תיאבון.
"לא טעים לך הסלט" "טעים, אני קצת לא מרגיש טוב, את יודעת."
"יודעת"
"אני הולך למיטה." קמתי ונישקתי אותה על המצח. כאבה לי הבטן
ולא היה לי מצב רוח לכלום

"מה את עושה?" "מה נראה לך שאני עושה, מורידה לך את התחתונים."

"אה, את יודעת שזה לא זמן טוב" "אני יודעת בדיוק וזה הזמן הכי
טוב"
עצמתי את עיני, נשכבתי והתמסרתי ללטופים שלה, ואז ללשון שלה.
היא התחילה מלמעלה וירדה למטה מטה, לאט לאט, ואז חזרה עד
האמצע. הרגשתי איך אני מטפס, עוד עוד עוד, ואז זה נגמר, ברגע
אחד.
היא לא אמרה כלום, רק נישקה אותי ואמרה לי לילה טוב.
אחרי חמש דקות שמעתי את נשימותיה הקצובות.

נכנסתי למקלחת, הכנסתי טמפון והלכתי לישון גם, מחוייך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זהו הסלוגן
הראשון בבמה שבו
מופיעה המילה
"טבור" שזה
פופיק שזה נורא
דומה לשם שלי.


יעקב פופק


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/9/01 15:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו בריקנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה