New Stage - Go To Main Page


יגאל אהב את רבין מאוד, וביום שרבין מת הוא רק ישב בדירת שני
החדרים שלו ובכה, בכה על העובדה שלא יוכל להתבונן בעיניים
השחורות והענוגות שלו, שלא יוכל יותר להאזין לנהמה החרישית
שרבין משמיע כשהוא ישן, שלא יוכל ליהנות יותר מהליקוקים
הרטובים של רבין, הוא בכה על כל הדברים שהיו לו רק עם רבין
ועכשיו נעלמו לעד.
הוא יכול היה להתנחם לפחות בעובדה שרבין מת מוות מהיר, הם יצאו
ביחד, הוא ורבין, מחוץ לבית לשחק, כשהם יצאו מהדירה קפץ רבין
אל עבר הכביש.
"לא!" צעק יגאל, הוא נשא את עיניו בתדהמה למראה של רבין הקטן
שוכב על הכביש ומחרחר למוות.
המכונית שפגעה ברבין, פולקסווגן לבנה, עצרה מיד, מהמכונית יצא
אדם בגובה ממוצע, היה לו שיער ארוך אסוף אחורנית בסרט, הוא צעד
מן המכונית ונרכן כלפי רבין ויגאל.
"אני מצטער, הוא פשוט קפץ לכביש משום מקום, באמת שאני מצטער!"
יגאל לא הגיב, הוא עדיין היה המום מדי מהתאונה, הוא תפס את
גופתו הקטנה של רבין, רץ חזרה לדירה ונעל אחריו את הדלת.
יגאל ישב על הספה וליטף את הגופה של רבין, פתאום נשמע צלצול
הטלפון, הוא הרים את השפופרת, מהצד השני של הקו יכול היה לשמוע
את קולה של אחותו.
"היי," היא אמרה, "בשבוע הבא יש לי יום הולדת", "איזה תאריך זה
יוצא?" שאל יגאל.
"ה-11 בנובמבר, אתה תגיע?" "אני אגיע", הוא אמר וניתק את
הטלפון.
אחרי כשעה שבה התייפח, יצא יגאל החוצה עם הגופה וקבר אותה בבור
קטן בגינה, הוא שם על הקבר פרח וחזר לביתו עצוב וכואב.
כשהגיע הערב הוא פנה לישון, אבל כל הלילה התהפך במיטתו במחשבה
על רבין. באמצע הלילה הוא קם, מזיע כולו, מתוך חלום בלהות,
בחלום הוא ראה את רבין הקטן עומד מולו ונחנק.
הוא יצא ממיטתו, שם מכנסיים ויצא אל הגינה, הוא חפר וחפר
והוציא את גופתו של רבין, הוא חזר הביתה עם הגופה ורחץ אותה
במקלחת, כשרבין היה נקי הוא ניגב אותו עם המגבת שלו וסירק אותו
במברשת הכלבים. "איזה יפה אתה רבין!" אמר יגאל, "יפה ממש כמו
דוגמן", הוא חייך חיוך מאוזן לאוזן וצחקק לעצמו.
בבוקר למחרת יגאל קם, קשר את רבין ברצועה ויצא איתו לטיול
בשכונה. כשיגאל והגופה חזרו מהטיול יגאל נתן לרבין לאכול,
"קח", אמר יגאל, אבל רבין לא "רצה" כל כך לאכול, "טוב, אם אתה
לא אוכל, נצטרך לעשות את זה בכוח", יגאל לקח חופן של בונזו
ודחף לרבין לפה, "הנה רואה? זה לא כזה קשה", אמר יגאל וחייך.
ועכשיו, בערך חודש אחרי התאונה, בוקר בוקר אני צופה מהחלון של
הדירה שלי ביגאל גורר את הגופה של רבין ברחוב, וכל יום הגופה
של רבין נשחקת קצת יותר ומסריחה קצת יותר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/4/05 18:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארגמן קרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה