הלוואי והייתי יכולה לצייר כפתרון לכל הבעיות.
הלוואי והייתי יכולה לצייר לך ציור שהיה מרגיע אותך ומסביר לך
למה אני מתנהגת ככה.
הייתי אומרת לך שאין לי תשובות... לא לך ולא לעצמי.
הייתי מציירת לך נוף רגוע, פסטורלי, עם המון ירוק וסגול - שזה
אני ואתה.
ילדה צבעונית שכמותי... כל אדם הוא צבע. כל שאיפה, כל מילה ,
כל נשימה מתפרשת אצלי במוח כמיליוני צורות במאות גוונים.

אני שונאת לחשוב על מה שהיה ולנסות להסביר לעצמי למה קרה מה
שקרה כי אין לי תשובה.
אני רק יודעת שזה נכון בשבילי... אני רק יודעת שמבחינתי זה מה
שהיה צריך לקרות ושאני מודעת למה שעשיתי.

המשכנו הלאה? אני מניחה שכן. אני מניחה שזה הדבר הנכון לעשות.
אני מניחה שזה מה שהלב שלי רוצה.

הלוואי והיית סולח ושוכח.