|
השמיים אדומים
ורוח מקפיאה נושבת
דמעות של הטבע
ספוגות בכורסא
כל כך קל לשפוט
כל כך קל להשלים
רגעים מוקפאים
חרוטים בזכרון
ומילים
הן כבר לא כלי לכלום. |
|
|
סוף סוף
לקחתי כדור
ואליום
גלובלי ואז
נרגעתי
[נונין נענה
לאתגר. גם
אקרוסטיכון, גם
הייקו (17 הברות
בדיוק) וגם מתאר
את חייו
במדויק]
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.