|
הדמעות שחורות על הקיר,
מכתימות ימים ושנים
מוחקות את הכתובת שנמצאת שם מאז ומתמיד,
הופכות אותי עיוורת למתרחש סביבי.
מקום חדש, זר לי.
ובכל זאת מרגיש כמו הבית שלא היה לי
אולי כאן בכל זאת אמצא מנוחה
הקירות האלה... אולי לא תופר שלוותם?!
ואני המעונה שם בפנים
אמצא מנוס סוף-סוף?
עכשיו שרחוק יותר טוב?
דמעות שחורות אף יותר מתחילות להיווצר
לא מוכנה לאבד עוד מקום
ואז עוד אחד אחר.
ורק התמונה נשארת צחורה
תמונה של מה שהיה. |
|
|
יש כאלה, שבאמת
לא יודעים
דברים, כמו...
"כמה סלוגנים
אפשר לשלוח?"
והם שולחים
ת'שאלה בתור
סלוגנים ויוצאים
כלי-עולם בעלי
חוש הומור
מפותח.
-שפרירית, פלא
העולם השמיני
בניתוח
פסיכולוגי של
מצבם
הבלתי-נמנע-ומוסבר
של כותבי
הסלוגנים
המופלאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.