כל החמולה מתאספת לה סביב גזע העץ. בדרך כלל פולחן זה נערך אצל
ראשי המשפוחה, אולי מפני שקשה להם לנדוד ולו לערב אחד למשכנם
של הדור הצעיר יותר. אז אשת ראש החמולה מסדרת את גזע העץ, מכסה
אותו בבד, מניחה על הבד כלים שישמשו את החמולה בזמן האכילה,
וכל זאת כי לא כל יום נאספים יחד כל הדורות, יש לעשות פולחן זה
חגיגי במיוחד.
בזמן שאשת ראש החמולה מתרוצצת לה בין גזע העץ לקופסא שיוצא
ממנה חום, ראש החמולה מתרווח לו בכיסא. כשנשמע צליל מכיוון פתח
הבית, צליל המבשר על בוא מבקרים, אשת ראש החמולה ממהרת להכניס
למשכנם את הבאים. כמובן שאלו היו הדורות הצעירים שהקדימו לבוא,
כדי לקיים את ערך כיבוד הקשישים ולעזור בהכנות. בעוד נשות
החמולה עומלות על מנת להכין סעודה משביעת רצון לבעליהם, הגברים
יושבים ברחבת פתח הבית ומשוחחים ביניהם על גברים אחרים שבועטים
בכדור. כשכל המטעמים מוכנים, הגברים נקראים לשבת סביב גזע העץ
המהודר, ולהתחיל להכניס לתוך החור הגדול בפניהם בשר מתוך גופן
של חיות מתות. אך לפני תהליך זה, ראש החמולה משמיע קולות
המקובלים לאירוע זה, מבקש מהצעיר ביותר בחמולה להשמיע את קולו.
רק לאחר טקס זה, כל החמולה מתחילה בפעולת סיפוק הרעב. לאחר
פעולה זו, שנמשכת בזמננו לא יותר משעה, צעירי החמולה מתחילים
להלך בכל המשכן, כשמטרתם היא למצוא קמח שלא תפח, זהו מנהג
הידוע כמהנה באירוע המדובר, והצעיר שימצא את הקמח המוחבא, יקבל
מראש החמולה כל דבר כרצונו.
לאחר מכן, הדורות נפרדים מראשי השבט, ואלו חוזרים למשכנם
הטבעי, בעוד אשת ראש החמולה פוצחת בפעולות ניקיון.
זהו פולחן ידוע מאוד בקרב החמולות השייכות לדת התידוהי.