הוא לא נרדם.
אני יודעת שזה לא בגלל שיש לו סיוטים, אחרת הוא כבר מזמן היה
צועק.
יש מומנט כזה שאתה יודע שאתה בין שינה לערנות, אז אתה לא
נרדם.
כי זה משכר.
וזה לא בגלל שיש לך סיוטים, זה בגלל שאתה אוהב להיות תלוי בין
לבין
איפה שקורים הדברים האלה שלא יודעים להסביר.
וזה לא אתה.
זה החלונות הגבוהים של התת מודע. מנקי החלונות של הנשמה שלך
לא אוהבים להגיע לשם, הם פוחדים לפול, כי הדרך תהיה ארוכה.
אם זה רק חלום,
אז איפה המקום ההוא שאתה מתעורר אליו וקורא לו מציאות,
איפה אני נמצאת אתה בכלל לא יודע.
אני תלויה בין לבין, על החבלים של מנקי החלונות,
שהם נטשו מזמן. אבל אני לא מפחדת,
רק אני הסכמתי לנקות לך את הנשמה מכל הפחדים.
אני מבריקה את הסיוטים שלך עד שהם מחזירים אור,
ומלטשת אותם
בנשיקות.