מגשש בזהירות בין חומות של תחכום
רחמים עצמיים
ועיניים שצבען לא ברור לי.
אישוניי מורחבים לראות אופקים
אף פעם לא פנימה.
לו רק הייתי רזה מספיק
להיכנס לנעליה של הנמלה
ולספר קצת על עצמי
במקום לגרד מסביב לצלקות פנדורה
בל תיפתחנה.
במילותיי מספר את חיי
בגופי מחפש להימנות על הקהל הקדוש הזה.
סיפרתי על מישהו דומה לי, אחר
כשאכיר אותו טוב
אספר על עצמי.
23.4.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|