תמר שיאל / הצב |
הוא צועד לאיטו
כאילו יודע יעדו
צעד אחר צעד, בבטחה.
אין תנועה מיותרת,
במצעדו המוזר
כאילו אין דרך שונה
הדרך לביתו ידועה
וחשבתי
שרק אני יודעת.
שהדרך לא דרך,
לא תוביל לשום מקום.
זה רק ההרגל,
ללכת ישר ולא יותר,
ללכת בשביל המוכר,
לא לראות בצדדים.
לא להריח את ריחות האויר,
ולהגיע בסופה של דרך.
לצעד הראשון
ולהתחיל את המסלול
מ ה ת ח ל ה
וחלילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|